לחץ כדרך חיים? – אפשר לצאת מזה!

סטרס = לחץ על סוגיו הוא חלק בלתי נפרד מחיינו והוא נגרם כמעט מכל גורם אפשרי סביבנו פיזית ופסיכולוגית, כולנו חשופים לו אם הוא מסיבה מוצדקת או שגויה. מעטים האנשים המתמודדים עם לחץ מבלי שהלחץ יותיר בהם סימנים. רובנו נמצא סיבה לדאגה וחלקנו יהפכו זאת כמעט להתמכרות.

המושג סטרס מתייחס לכל תגובה פיסית, מנטאלית, חברתית או רגשית המשפיעה על דרכי החשיבה, על הרגשות ועל הופעתנו החיצונית.
הגורמים לסטרס רבים ומגוונים החל בדאגות פשוטות יומיומיות, דאגות פרנסה, תנאי עבודה קשים, שעות עבודה ממושכות, ניהול כלכלת הבית, בעיות בזוגיות, רעש, כאבים, מזג אוויר, לידה, חוסר שינה, עבודה חדשה, אימוץ ילדים ובעצם כל נושא שעולה על הדעת גם כאשר הנושא הוא חיובי או שלילי.
סטרס מתואר לרוב ע"י האנשים כעצבנות, אשר השפעתו מתחילה במערכת העצבים ובמיוחד דרך מע' העיכול. כך יתבטא הסטרס למשל באולקוס או במעי רגיז. סטרס יכול לגרום לעייפות, כאבי ראש כרוניים , עצבנות, שינויים בתאבון, אובדן זיכרון, הפחתה בערך עצמי, ידיים קרות, לחץ דם גבוה, בעיות נשימה, ירידה בחשק המיני, בעיות שינה, בעיות עיכול ועד כדי נקודת מוצא לבעיות פסיכולוגיות כחרדות, דיכאון, התקפי פאניקה, פוביות, בעיות חברתיות ועוד.
אם נסכם- סטרס הוא קרקע מצוינת לפיתוח חולאים שונים ומגוונים .
מחקרים מראים כי סטרס תורם כ- 80% מהמחלות הרציניות וביניהם מחלות קרדיו וסקולריות, סרטן, מחלות אנדוקריניות, בעיות מטאבוליות, בעיות עור ועוד.
סטרס נצפה כבעיה פסיכולוגית, אך הגוף מגיב ללחץ בשינויים פיסיולוגיים רציניים בעלייה בייצור אדרנלין, העלאת לחץ הדם, העלאת פעימות הלב, לחץ רב בשרירים, האטת או עצירת פעילות המעיים, שחרור שומנים וסוכרים ממאגרי הגוף, עליה ברמות הכולסטרול, הגברת הסיכון לשבץ או התקפי לב. כמעט כל תפקודי או איברי הגוף מגיבים לסטרס.
בלוטת יותרת המוח מגבירה ייצור acth (אדרנוקורטיקוטרופין הורמון) אשר מאיץ את הגברת ההורמונים קורטיזון וקורטיזול אשר להם השפעה על התגובה החיסונית והשפעה על מערכת ה "לחם וברח" בגופנו אשר נועדה לתגובה במצבי סכנה. היום רוב מצבי הלחץ שלנו אינם כתוצאה מאיום פיסי אבל הגוף עדיין מגיב בהתאם.
עליית ייצור הורמוני האדרנל (בלוטת יותרת הכליה) אחראית לרוב התסמינים המיוחסים לסטרס וזו גם הסיבה שסטרס יכול להוביל לבעיות או חוסרים תזונתיים. עליית האדרנלין גורם לגוף להעלאת המטאבוליזם של חלבונים, שומנים ופחמימות להפקת אנרגיה זמינה לשימוש הגוף. פעולה זו עלולה לגרום לחוסרים של מגנזיום, חומצות אמינו, אשלגן וזרחן ואיבוד סידן, מה גם שהגוף אינו מעכל או אוגר נוטריינטים בזמן סטרס ואף יגרום לפגיעה ברקמות הגוף.
החוסרים התזונתיים יתבטאו גם במחסור של B12 החשוב למערכת העצבים וייצור אלקטרוליטים.
סטרס יכול להיות אקוטי או ארוך טווח. סטרס ארוך טווח למעשה הכי מסוכן כי בסופו של דבר הוא יתיש את הגוף ועקב השפעתו על מערכת החיסון הוא יחליש את העמידות ויכולת הריפוי של הגוף.
הגישה הטבעית דוגלת בראש ובראשונה באיתור מקור הסטרס וניסיון לנטרלו בכל דרך אפשרית. פעילות גופנית קבועה תתרום לשליטה על סטרס והרגשה טובה. נסו שיטות הרגעה שונות: מדיטציות, יוגה, דימיון מודרך, נשימות עמוקות, מוסיקה מרגיעה, יום חופש לניקוי הראש, שחייה, ביקור בחוף הים, עיסוק או מציאת תחביב, כתיבה, טיפולי גוף נפש, טיפולי מגע או כל שיטה שאתם מתחברים אליה ואשר תגרום לכם להרגיש טוב וכמובן הקפדה על שעות שינה איכותיות.
תזונה: הימנעו ככל האפשר ממזון מעובד ומתועש, ממתיקים מלאכותיים, משקאות ממותקים ומוגזים, שוקולד, מזון מטוגן, בשר אדום, קמח לבן ומוצריו, הפחיתו קפאין התורם לעצבנות ועלול להפריע לשינה, הימנעו מאלכוהול וטבק. הקפידו על מזונות חיים- ירקות ופירות טריים מגוונים, כמקור לויטמינים ומינרלים וכמקור לפלבנואידים כנוגדי חימצון. הקפידו על מזונות מלאים כגון דגנים מלאים וקטניות, והוסיפו לתפריט דגים ושמנים איכותיים מכבישה קרה כגון שמן זית.
ויטמינים חשובים BCOX (בייחודB12 ,B5, B6ׂ) ויטמין C, סידן, מגנזיום, ביופלבנואידים ו-Q10, ויטמין E ואבץ.
צמחים כגון: קמומיל, סקוטלריה, רהמניה, פסיפלורה, גינסנג סיבירי, שיבולת שועל, גדילן וגינקו בילובה. צמחים אלה יכולים לתרום להזנת הגוף ,לרגיעה כללית, לתמיכה במערכת העצבים ובמערכות הגוף השונות אשר יסייעו לגוף להגיע למצב של ריפוי .
זכרו- הכלים להתמודדות עם הסטרס בידכם. אל תילחצו, קחו אחריות!
קשה להתמודד לבד? ניתן להתייעץ עם מטפל מוסמך אשר יוכל לבנות תוכנית טיפולית תומכת בהתאמה אישית על מרכיביה כדי לעזור ולהביא כל אחד מאיתנו לאיזון נכון בגופו וברוחו.