מנגנון הכאב-חלק א'
תחושת הכאב מעסיקה את האנושות מהעת העתיקה ועד ימינו…
PAIN באנגלית לקוח מהמילה היוונית POINE משמע עונש או נקמה. ניתן למצוא איורים המתארים מהמאות הקודמות כאבים למיניהם כמעשה שטן… האם יש מישהו שאינו מכיר את המשפט השגור בפי האדם הכואב "מדוע זה מגיע לי?"
"מה עשיתי רע שקיבלתי את הצרה הזו?" וכד'
כדי להבין את הכאב והשפעתו יש להבין את ביטוי הכאב כמעגל של תגובות דרך מערכת העצבים:
מעגל הכאב
מערכת העצבים מקשרת את האדם אל סביבתו ומתאמת בין המערכות הגוף השונות .
היא מחולקת לשלושה חלקים:
מערכת עצבים מרכזית CNS הכוללת את המוח ואת חוט השדרה.
מערכת עצבים פריפרית PNS הכוללת את כל הרקמה העצבית מחוץ למוח כאשר מהווה חלק ממנה
מערכת עצבים אוטונומית ANS האחראית על עצבוב האיברים הפנימיים והפרשת בלוטות וכן היא שולטת על המע' ההורמונלית העובדת בצמוד למע' העצבים.
תפקיד מרכזי של מע' העצבים הוא אפשרות תגובה מהירה לגירויים חיצוניים באמצעות איברי חישה- קולטנים מהסביבה ומאיברי הגוף וכן יכולת תגובה- דהיינו עיבוד המידע באמצעות שרירים ובלוטות בגוף.
ישנם שלושה סוגי קולטנים:
קולטנים מכניים המגיבים למשל ללחץ.
קולטנים טרמיים המגיבים לקור ולחום.
וקולטנים כימיים המגיבים לחומרים שונים כגון הפעלת קולטני כאב.
הגדרת כאב: מנגנון אזעקה בגופנו המתריע על פגיעה ברקמות או מחלה.
המנגנון גורם לאדם ולגוף להגיב לגירוי הכאב בניסיון למנוע אותו.
אם כך מעגל הכאב בגופנו מתרחש בסדר הבא:
הגוף נחשף לפגיעה מופעל אחד מהקולטנים אשר מפעיל נוירון תחושתי עם המידע אל המוח, מן המוח מופעל נוירון מוטורי-תנועתי האחראי על שתי פעולות עיקריות:
1. כיווץ שרירים דרך מערכת העצבים.
2. שחרור משככי כאבים וחומרי ריפוי טבעיים דרך מערכת ההורמונאלית
וכך נוצרת הקלה בכאב או ריפוי הפגיעה.
רפלקסולוגיה משתלבת בהקלה או ריפוי הכאב ע"י כך שהיא:
מהווה הזנה – על-ידי המגע, החום וההכלה שעוברים דרך המטפל.
מגבירה תנועה – על-ידי העיסוי, המרצת זרימת הדם , הרפיית שרירים, הנעה של חומרים ומשככי כאבים טבעיים בתוך הגוף.
משפרת ניקוז – על-ידי עידוד התנועה, פריסטלטיקה ועבודה ספציפית על מערכות הפינוי של הגוף.
הרפלקסולוגיה מתבצעת על כפות הרגליים. איזור זה עשיר מאוד בתאי עצב- יש לו ייצוג גדול יחסית במוח.
על-ידי גירוי של קצות העצבים מפעילים אפקט הדומה למטוטלת.
התנועה הנוצרת בקצה אחד, עוברת ומהדהדת דרך העצבים עד לקצה השני – המוח ובחזרה.
מסקנה: רפלקסולוגיה מסייעת לפעילות מוחית ועצבית יעילה יותר ואף עוזרת לגוף לרפא את עצמו!
כאב מבחינה הוליסטית- חלק ב'
ההגדרה של הארגון הבינלאומי לחקר הכאב היא:
"כאב הוא חוויה סנסורית ורגשית סובייקטיבית, לא נעימה שמתוארת במושגים של נזק רקמתי שיכול להיות אמיתי או פוטנציאלי" (IASP International Association for the study of pain)
אנו ברפואה המשלימה מתייחסים לכאב כאל כמיהה לאהבה, משהו מתוכנו זועק להתייחסות הן בכאב מיידי והן בכאב כרוני…. כאב הינו הדרך הטבעית להצביע על כך שמשהו דורש את תשומת ליבנו.
מחלה או כאב מהווים קריאה/ התראה מתת המודע, השאלה המתבקשת היא קריאה או התראה למה?….
התראה לחוסר סנכרון = בין הרגשות והמחשבות למעשים. זו דרכו של הגוף לבקש הקשבה פנימית לצרכיו/ רצונותיו הפנימיים העמוקים של האדם.
התראה לאופן התנהלות "שגוי" בעולמו, כ-אב כמו אב הבא ללמדנו על עצמנו תוך הכרח להקשבה פנימית.
אנו יכולים למצוא גישות רבות של התייחסות גוף נפש המשקפות מצב זה:
אידה רולף: "הפרט החווה פחד, צער או כעס זמניים, נושא לעיתים קרובות את גופו ביציבה שהעולם מזהה כביטוי חיצוני של רגש מסוים"…..
דר' רייך הפסיכיאטר מצא שחוויות, טראומות ורגשות מודחקים שוקעים ומתורגמים למתח ברקמות שרירי הגוף.
גרדה בויזן, קן דיכטוואלד, דר' גרשון (מע' העיכול) ועוד רבים וטובים הצביעו על הקשר בין הגוף והנפש וביטויו בגוף האדם.
היום במחקרים בנושא הכאב ניתן להבחין בגישה חדשה, החוקרים יוצאים מתוך הנחה ש:
אין גבול בין מנגנוני הגוף לבין תהליכים נפשיים. מבחינתנו אנו אנשי הרפואה המשלימה זו אחרית הימים…
השאלה העולה היא האם ניתן להבחין בין כאב פיסי לכאב נפשי, האם הם נפרדים או מופרדים?
"הגוף ומערכות החושים קיימים כישות משולבת הבאה לשרת את הצרכים הפיזיולוגיים של האדם"……..
הכאב, לטענת החוקרים, לעולם אינו מובחן כתחושה מבודדת, אלא מלווה בריגושים ומשמעויות שהופכות כל כאב לייחודי מבחינתו של כל אדם."
אם כך הכאב הוא ביטוי של הליך המתרחש בגוף ולא ההליך עצמו.
למשל: אדם מעד בכביש סואן ונפגע ע"י רכב עובר. העוברים ושבים התאספו סביבו וסברו שהוא מת, אך הוא הצליח להרים את אחת מאצבעותיו כדי להראות להם שהוא חי. הרמת האצבע הייתה ביטוי של חיים ולא החיים עצמם!
למשל: קצינה בת 22 שרגלה נקטעה מעל הברך בהתפוצצות פגז. הייתה שרועה בחרדה עמוקה ודמעות הציפו אותה, כשנשאלה אם היא סובלת מכאבים ענתה: "כאבים זה שום דבר, אבל מי יתחתן איתי עכשיו?"
כאשר אנו חשים וחושבים על כאב, אנו מתמקדים באופן טבעי במודעות- חוויה מודעת של כאב, תגובות כגון: תדהמה, דריכות, לחץ, מתח שרירים, חיפוש מקום ומקור הגירוי בעזרת החושים .. על מנת להביא פתרון.
כל אלה יחדיו הם ביטויים חיצוניים לתשומת לב, להערכת המשמעות או המשתמע מהכאב והתוצאות הנלוות לו.
(כאן משתלבות רבות משיטות הטיפול המנסות לבטל את השליטה על הכאב: היפנוזה, דמיון מודרך, שיטת סילבה, רייקי, הילינג ועוד…)
עולה השאלה מה בדבר המודעות הנפשית המלווה את הכאב, הערכת המשמעות והתוצאה?
החוקרים ניסו לבדוק את הקשר בין נסיבות הפגיעה לבין המודעות לכאב.
להפתעתם גילו כי לא הייתה קורלציה בין סוג/ רמת הפגיעה לרמת הכאב ויותר מכך מצאו שהשפעות נפשיות של הלך רוח, תחושות, מצב הרוח, מחשבות היטיבו או הרעו את הרגשת הנפגע.
תחושת הכאב פחתה כאשר המצב הנפשי במצב הנתון היה חיובי ולחילופין כאשר המצב הנפשי היה שלילי תחושת הכאב גברה.
נחלק את התגובה לכאב במישור הפיסי והמישור הנפשי:
המישור הפיזי הגוף נכנס כולו למצב חירום
חלים שינויים ברורים:
בלחץ הדם,
בפעימות הלב,
בהזעה ובנשימה,
שרירים מתכווצים כדי להימנע מגירוי,
שינויים בזרימת הדם ובהורמונים כדי להגן ולסייע בריפויו של הפצע/ פגיעה
ארגון מחדש של השרירים למניעת תזוזה של המקום הכואב.
המישור הנפשי- המודעות לגורמי הכאב, היקף הכאב, משכו ותוצאותיו:
הרגשות המתעוררים בהקשרו, המחשבות… ההקשרים לסביבה הקרובה והרחוקה…. ההשלכות.
(כאב -מדע הסבל פרופ' פטריק וול, פרופ' הרולד מרסקי merskey , אפרת מור)
חשוב להדגיש: מודעות לכאב חשובה ונחוצה.
כי התעלמות ממנו וחוסר הקשבה לגופנו, לנפשנו תגרום לכאב להתעצם, להתגבר ואפילו להיהפך לכאב כרוני.
מבחינתנו מצב כרוני משמעו שהאדם מתבוסס בהקשרים הנפשיים/ רגשיים הקשורים לאותו כאב ולא מאפשר תנועה שלהם או שינוי אלא יוצר קיבעון, תקיעות, בלימה בחייו, לפיכך נהיה לרגע בוטים ונאמר שהאדם אינו לוקח אחריות לשינוי בחייו, והכאב הוא תזכורת "נושמת" לכך.
מילה נוספת על כאב מדומה, כאב סימלי, סימבולי, מייצג, השלכתי…
פרופ' וול טיפל במאות חולים ואחת מהם דיווחה על כאב שורף מדומה ביד שנקטעה כתוצאה מתאונה .
הנפגעת הייתה מאוד ספציפית לגבי אצבע אחת. כולם נרתמו לחקור כי לא נתקלו במקרה דומה של רמת ספציפיות כזו.
בחקירה הסתבר שבאותו ערב של התאונה בה נקטעה ידה הגיע בעלה לבקר אותה ואמר לה שאין לו צורך באישה עם יד אחת ועזב אותה, בחקירה נוספת מסרה האישה שהכאב הוא בטבעת הנישואין שלה, השורפת את אצבעה.
היא קיבלה טיפול פסיכולוגי שהבהיר לה שאובדן הזרוע הוא אכן קשה אך הפרידה מבעלה היא דבר שהיה חייב להתרחש כבר מזמן . הפלא ופלא הכאב בידה נעלם!
זוהי עוד הסתכלות המאפשרת התבוננות אחרת על הדברים ואולי גם מאפשרת פתרון איכותי לחיים בריאים- חומר למחשבה לכל אדם באשר הוא.
התבוננות וחשיבותה לטיפול רפלקסולוגי-חלק ג'
התבוננות- על היציבה הפיסית של האדם היא חשובה מאוד והיא מאפשרת לימוד רב על ההתנהלות הרגשית והפיסית של האדם דרכה. אנו כמטפלים יוצרים ניסיון להבנת המשמעות ההוליסטית העומדת מאחורי יציבה זו, כנדבך נוסף להבנת הכאב והניסיון לתת מענה שלם לבעיה.
האבחון מתחיל בהתבוננות על גוף האדם, על היציבה שלו, בחלוקה לפי התפלגויות הגוף בניסיון להבין ולעמוד על המשמעויות ההוליסטיות של כל חלק וחלק וההתבטאות שלהן בכפות הרגליים.
התפלגויות עיקריות בגוף לצורך ההתבוננות הן:
ימין/ שמאל, מעלה/ מטה(מותניים), חזית/גב, ראש/ גוף(צוואר), גו/ גפיים.
התפלגות ימין/ שמאל
בהתייחסות להמיספרות רגשי לוגי,
צד ימין כצד גברי- האחראי על הגיון, חשיבה רציונאלית, היבטי אישיות כגון אסרטיביות, תוקפנות, וסמכותיות.
צד שמאל כצד הנשי- רגישות, סבילות, מחשבה יצירתית, ביטוי הוליסטי.
דרך מצוינת היא להתבונן בצורת ההתבטאות, העדפתם לצד מסוים תתרחש ותתבטא בעת שחרור רגשות והדגמתם.
התפלגות מעלה/ מטה
החלק התחתון של גופנו יוצר את הביטחון, היציבות, שיווי המשקל, תנועה על הקרקע. ההתייחסות היא לפרטיות, תמיכה, התבוננות פנימה, ביתיות, יציבות נפשית, משקעי העבר, דפוסים מעכבים, תלות.
החלק העליון מתייחס לחושים, לקליטת מידע ועיבודו מהסביבה, ראיה, שמיעה, דיבור, חשיבה, מגע, תקשורת, נשימה בהתמקדות לביטוי חיצוני/ כלפי חוץ, תקשורת בין אישית, אסרטיביות, גבולות, תדמית, שאיפות, דרכי פעולה והתמודדות.
התפלגות חזית/ גב
הצד הקדמי משקף את האני החברתי- כיצד אני רוצה שיראו אותי, הצד המודע, החזית.
כאן נייחס את הרגשות הפעילים בחיי היום יום שלי: עצב, אושר, אכפתיות, אהבה, תקשורת, תשוקה – תחומים רגשיים היוצרים תנועה בחזית הגופנפש שלי.
הצד האחורי משקף את התת מודע- איך אני באמת, יסודות פרטיים, את הצדדים שאיני תמיד רוצה לעסוק בהם או שיבחינו בהם, מחסן הכישלונות, חוויות קשות, דפוסים
מעכבים לאורך השדרה והצד האחורי של רגלי.
התפלגות ראש/ גוף
הראש והפנים הם היבטים חברתיים של כולנו, שם אנו יוצרים מסכה ניכרת לסביבתנו. הם משמשים לתקשורת ישירה לעומת החלק מהצוואר ומטה שהוא יותר פרטי פחות מודעים לו- אנו מייחסים לפנים שלנו וליכולת החשיבה שלנו יותר תשומת לב מאשר לשאר החלקים.
הראש= משכן הנפש, השכל וההיגיון
הגוף= צד רגשי, חייתי, והפחות יצירתי (גוף/נפש, שכל/רגש, היגיון/אינטואיציה).
התפלגות גו/ גפיים
הגו הוא ליבת הגוף, הוא מקביל לכל ההיבטים המשרתים בעיקר את עצמנו, משקפים אותנו, הוא יוצר אותנו .
לעומת הגפים שהם מיוחסים לעשייה שלנו- הם משמשים שלוחה מבצעת מהפנים החוצה: תנועה, פעולה, מגע, תקשורת וכו'
יתכנו מצבים קיצוניים של הכל כבוש פנימה אך העשייה גדולה ולהיפך הכל גדוש ואילו הזרועות המבצעות חלשות….
כל מנח שתואר לעיל מאפשר לנו עוד הבנה, עוד זווית ראיה, להבנת מצב המטופל והבנת חלוקת העומס על כפות הרגליים.
ואנו ביודענו את מפות ההשתקפות של אברי הגוף בכפות הרגליים מקבלים עוד מימד לטיפול תוך מתן דגשים לשינוי הן ביציבה והן בפן ההוליסטי שלהם.
טיפול בכאב ברפלקסולוגיה (תיאורי מיקרים) חלק ד
טיפול בכאב או לצורך העניין בכל בעיה או מחלה יתחיל דבר ראשון בהתבוננות המקנה לנו אפשרות להבנת היציבה של האדם והשפעותיה על כפות הרגליים על הקשר של האדם עם עצמו ועם העולם הסובב אותו.
ההתבוננות תמשיך אל כפות הרגלים והבנת הדינמיקה של האלמנטים והשפעותיהם על האדם פיסית ונפשית- רגשית לצורך איתור הדפוס המעכב בחייו.
הבנת מקור או שורש הבעיה והכאב תוך סריקה של כל מערכות הגוף ועל סמך אלה יחדיו אנו כמטפלים יכולים לבנות טיפול המתאים ביותר לצורכי המטופל.
מטופלים לרוב יגיעו עם:
כאבי מפרקים ושרירים.
כאבים ממוקדים.
כאבים מפושטים.
הגישה הטיפולית היא: הבנת מקור הכאב הפיסי והנפשי!
כאב ממוקד
ניסיון לטפל בעזרת המהות של אלמנט מים- המייצג את העולם הרגשי שלנו על כל גווניו…..
לצורך תנועה ויצירת ויברציה, זרימה חדשה בגוף .
גישה זו תאפשר הרפיית המתח השרירי בהתמקדות מקומית ומערכתית, הזרמת דם והקלה לצורך ריפוי הגוף.
כאב מפושט
ניסיון לטפל בעזרת המהות של אלמנט האדמה- המייצג את העולם המעשי, החומרי, ההישרדותי….
לצורך הרגעה ויצירת תחושת בטחון, יציבות, התמודדות.
גישה זו תאפשר הרפיית המתח העצבי בהתמקדות מקומית ומערכתית, תחושת הכלה והקלה לצורך ריפוי הגוף.
תיאורי מיקרים:
תאור מקרה: ש.ל אישה בת 59, 1.75, משקל 79 קילו, מורה לחינוך מיוחד, אלמנה מזה כ- 10 חודשים.
בשנת 91 התגלה סרטן השד נותחה ועברה כריתת השדיים .
בשנת 93 שברה את עצם הירך נותחה ויש שם מסמרים
בשנת 97 החליפו לה את עצם מפרק הירך ברגל שמאל ,
בשנת 99 פריצת דיסק L4-L5
ב- 2004 שברה את עצם הקרסול ברגל ימין ואת עצם הפיבולה, עברה ניתוח לשיקום המקום וחיבורו, המקום מעט נפוח ורגיש מאז הניתוח.
סובלת מלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה – מטופלת בכדורים. מזה מארבע שנים סובלת מכאבים ברגליים, בגב תחתון ומאז מות בעלה מאוד מדוכאת וכאובה.
החלה לפני כחודשיים ללכת עם מדרסים אך אינה מרגישה שיפור, טופלה בפיזיותרפיה, היא שוחה, מתעמלת ועדיין מאוד כאובה.
בהתבוננות- ראינו כי יש לה נטייה להעמיס על צד ימין של הגוף, רגל ימין מעט קצרה מהשנייה, ככל הנראה כתוצאה מהניתוח שעברה בקרסול.
בכפות הרגליים קאלוס בכתף ימין ומעט בשמאל, קאלוס באזור הלב, ברגל ימין עומס רב על הקשת ומנח אחורי של העקב ומעט עומס לכיוון לאטרלי.
מפגש ראשון היכרות וטיפול שמהווה סקירה של מערכות הגוף בכפות הרגליים ומודעות למצבה, יציבה נכונה, הבנה הוליסטית של הממצאים וההשלכה לגבי המדרסים מבחינתה. לאחריו היה שיפור במעט בנפיחות סביב המלאולוס ובהליכה .
מפגש שני: עבדתי על שלד שריר- מפרקים, מע' לימפה, זרימת דם, מע' הנשימה עם מעט תנועה …כדי לא להציף רגשית ..
מפגש שלישי: עבודה במהות אלמנט מים, מע' עצבים, מע' הורמונאלית, שחרור מפרקים, מע' נשימה, הרגעה כללית ועיסוי כללי.
לאחריו דיווחה על הטבה, לטענתה, כבר ארבע שנים לא הרגישה כל כך טוב + נראתה הטבה משמעותית בקאלוסים.
תאור מקרה: ר.ש אישה בת 42, משקל 72, גובה 1.66, נ+שניים, מנתחת מערכות במקצועה.
חלתה בשפעת בגיל 39 ומאז אינה מרגישה טוב, מתלוננת על כאבים בכל הגוף, חולשה, שרירים כואבים, פגיעה בתפקוד היום יומי, כאבים בעקבי הרגליים ורגישות בכל צד ימין של גופה. בדיקות הדם תקינות לחלוטין .
בהתבוננות- מעט כיפוף של הכתפיים קדימה, נטייה להעברת משקל לצד ימין של הגוף. בכפות הרגליים קאלוסים באזור כריות בשתי כפות הרגליים, בעיקר בימין,C1 קאלוס, קצות אצבעות עור קשה, נטייה לפלטפוס ויובש בצד מדיאלי של העקב.
מבירור עם המטופלת התברר שסביב גיל 39 חוותה משבר בחיי הנישואין, לדבריה הם שיקמו את מערכת היחסים ביניהם, בנוסף לחצים וקשיים במסגרת עבודתה.
מפגש שני:דיווחה על שיפור בתפקוד והטבה בתחושה הכללית (נפיחות, גזים רגישות צד ימין) אך עדיין התלוננה על עייפות קשה.
במפגש זה עבדתי על שלד שריר, מע' עיכול, מע' עצבים, מע' לימפה ….במהות אלמנט אדמה.
מפגש שלישי: הגיעה ודיווחה שמרגישה "ממש טוב" ולכן המשכתי באותו קו.
במקרים קשים/ כרוניים ארוכי טווח יש לצפות לעיתים לעליות ומורדות בהתאם לחיים.
אך לשמור על קו טיפולי ורצוי לשלב עבודת גוף ונפש- מודעות של המטופל למקור הכאב, גורמיו ולנסות לנטרלם בכל הכלים העומדים לרשות המטפל.
סיכום שלבי האבחון והטיפול ברפלקסולוגיה בסוגיית הכאב
התבוננות על האדם על היציבה שלו ועל ביטויה בכפות הרגליים
הבנת הדינמיקה בין האלמנטים בכף רגל המטופל – תוך שימת לב לקאלוסים, פוטנציאל מול מימוש,
דפוס מעכב והבנת ההיבט ההוליסטי העומד מאחורי אותם ממצאים (מפה רגשית).
איתור המקום הכואב – מקום התבטאות הכאב, רפלקס ישיר בכף הרגל.
הכנת הגוף – שחרור מפרקים, הרגעה, נשימות
עבודה על הרפלקס הישיר ברגל – בליווי נשימות.
עבודה מערכתית – בהקשר למקום הכואב.
עבודה על מערכת העצבים בתנועה במהות אלמנט מים/ אדמה תוך כניסה למקומות הרלוונטיים.
עבודה על מערכות נוספות תומכות –
מע' הנשימה, מע' הורמונאלית, מע' לימפה, מע' הדם…..
שילוב טכניקות נוספות בטיפול:
מודעות ,צבע, הילינג, רייקי, דמיון מודרך,שיטת סילבה, היפנוזה עצמית…..
לסיכום… למי מאיתנו לא מגיעה רגיעה אמיתית….מדאגות ומ…כאבים.